פורסם בתאריך 07/08/2021

מכון טמיר לפסיכותרפיה

לינוי, בת 37, אוהבת מאוד את משפחתה. גם את שני ילדיה ובעלה ומחוברת גם לבני משפחתו. המשפחה נפגשת בהרכב מלא פעם בשבועיים, בשבת, אצל ההורים במזכרת בתיה. אבל למשפחה הזו, שיהיו בריאים, יש 14 נכדים, כולם בגילים 3-10. השעתיים שקודמות לארוחת הצהריים הפכו עבור לינוי לסיוט קבוע: הרעש שמפיקים הילדים בלתי נסבל. בשלב מסוים החלה להגיע עם אוזניות לאטימת רעש, מענה חלקי בלבד שהעניק לה מראה חריג, פספוס של קשקושי גיסות שבונה יחסים וגם הרמת גבה של הצד הביקורתי יותר במשפחה, שייחס לה חוסר מוטיבציה לקחת חלק. לינוי קראה רק לאחרונה על מיזופוניה וחשה הקלה עצומה עם הידיעה שיש כל הרבה בני אדם אחרים שמבינים אישית מה היא עוברת. היא פנתה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שלא מחק את הבעיה, אבל העניק לה הסבר מחקרי (ולגיטימציה), לימד אותה טכניקות שתרגלה לאורך השבוע ובעיקר הפחית את המתח המיותר עם קרובי המשפחה שהיא אוהבת.
קראו על מיזופוניה, התסמינים, המחקרים, האבחון ודרכי הטיפול:
יצירת קשר
ההודעה נשלחה. נחזור עם תשובה בקרוב.